הטקסט נכתב בתקופה בה עבדתי במשרד אשר שכן בבניין שהיה בעבר "בית הקיבוץ המאוחד", ברחוב סוטין בתל-אביב. הבניין ששבה את ליבי, היה דוגמא לתכנון מושכל ברוח שנות ה-50. הוא תוכנן ע"י האדריכלים חנן הברון וזיוה ארמוני, לפי עקרון התכנית החופשית של לה קורבוזיה. כאשר התוודעתי אל המבנה, כבר חושב קיצו לאחור; בועדות התכנון אושרה הריסתו לטובת מגדל מגורים. נפגשתי עם האדריכלית זיוה ארמוני ולמדתי ממנה על תכנון הבניין. כמחווה אישית, כתבתי את הטקסט. פורסם ב"בלוק" גליון מס.5, חורף 2008.